כאשר מנסים לדון או להגדיר את המושג של אלוהים אנו מבינים כי הוא מורכב להיות כי חומקת היכולת של הנפש הטבעית להבין באופן מלא את אישיותו. אלוהים מכיר אותנו מקרוב אם זה יהיה את מספר השערות על הראש שלנו או הבחנה של המחשבות שלנו. הוא יודע מתי שכבנו וכאשר אנחנו במגמת עלייה. אין מקום כי אנו יכולים להימלט או להסתתר מפני נוכחותו כי הוא אלוהים
אנחנו חומר פשוט הוא קדר שעשה אותנו בצורת נושן ובכל זאת אנחנו יכולים לעשות הנחות מודגש כי אלוהים יכול להיות שנצפו על ידי הצבת אותו תחת עדשת המיקרוסקופ התיאולוגית שלנו? אנחנו אפילו לא מבינים את המורכבות של היצירה שלו ובוודאי מי יצר אותו. האם זה לא נשמע קצת יהיר או עקשן לומר שאדם יכול לדעת אלוהים בצורה מלאה ככל הוא מכיר אותם
איך אנחנו יכולים להגביל את אלוהים הגדרה מלאה כאשר תיאולוגים הם לעתים קרובות נותר אוחז עבור התנאים שיטות הפרשנות כדי לסייע להפוך את אלוהים לידיעה יותר? איש עוד לא ראה את אלוהים מה אלוהים נתן משה היה רק לחמוק תצוגה מקדימה של חלקים האחוריות שלו
המקרא ממשיך לתאר את הידע שלנו מוגבל של היוצר מקוון כי מחשבותיו אינן מחשבותינו ולא הם דרכיו דרכינו
אפילו התנ”ך המכיל התגלותו אינו מכיל את הגילוי המלא של הווייתו, כאילו היינו יכולים להבין את זה בכל מקרה גם אם זה תוארו לנו. אנחנו מקבלים תחושה זו רק מקריאת ספרות אפוקליפטית אשר משאיר אותנו עם תחושה של יראת כבוד ומבוכה מעבר לתיאור
אנחנו רוצים להגביל את אלוהים התיבה של המקדש עלי אדמות. ובכל זאת, אפילו השמים לא יכול להכיל אותו. אנחנו יצורים סופיים עדיין הוא אינסופי בגוף שלו ואת אופיו. אנחנו לומדים לדעת בעוד הוא יודע הכל, או כל ידיעה
מה ההבנה שאנחנו יכולים להרוויח אלוהים מגיע חולשה של שפת הביטוי האנושי. לא משנה מה אנחנו יכולים לראות את ה ‘משולה האלמוניות של מבט מבעד לעדשה אטומה
פשוט מה שאנחנו יודעים על הקב”ה מה הוא נחוש בדעתו להפוך ידוע. אנחנו יכולים לדעת אלוהים אבל רק בהשראת כי הוא בוחר לעשות את עצמו לדעת או גילה. הוא מנחה, ולכן על ידי ניסיון להשתלט על התמתנות אנו מוצאים את עצמנו כמו ספסר אשר עמדה מסוכנת של אמונה
אפילו עם תחושת מלאות של היכולת האנושית הנובעת מתהליך הברית הבא של התחדשות נותרנו עדיין עם נוף פחת בגדר של החוויה האנושית שלנו. למרות שאנחנו הופכים דרך חידוש של מוחנו וליבנו ב להיוולד מחדש אנחנו עדיין מוגבלת בידע שלנו אשר משתוק הארה עתיד אשר מגיע רק כאשר אנו יוצאים מגבולות העולם הזה במשך הבא
אנחנו גם רואים מגבלה למי שהייתה לי הזכות האלוהית מיוחד לדעת אלוקים דרך מתנה הנבואי של אמירת המילים שלו מאוד ובכל זאת הם הרצויה לדעת יותר מלא מסתורין של לפיה הם דיברו ואף המלאכים, למי אנחנו נחותים מדי ועשה מעט נמוך יותר, הם נותרו ללא תאורה מלא בעניני אשר הם זמן כדי להסתכל לתוך כמוהו
אנו רואים כי אנשים נאבק כל הזמן עם רעיונות כמו הקשורות קיומו של אלוהים ואת המושגים האלה לפעמים הם נשגבים כך ספר של תיאולוגים לחמו שישיג תמונה של הקב”ה שנותן לו פנים. אנו משתמשים במילים כגון אנתרופומורפי, ההתגלות האלוהית,בגלגול , השכינה, ועל שילוש הקדוש לעזור להסביר תמונות המושגית של אלוהים
ובכל זאת אנחנו מנסים להביא את ה ‘עד לרמה שלנו ידי תולים אותו על ההגדרה קיומית בגבולות ההבנה שלנו, או האם יש נקודה שאנחנו צריכים לקבל את המציאות של קיומו של אלוהים בלי להסתכל לכיוון יישומים מיסטית לגבי האלמוניות שלו אדם
הרבה חוויות אנושיות שלנו הם הסיטו דרך ערוץ של תפיסת האדם בין אם זה יהיה את האינסטינקטים הבסיסיים של חמשת החושים שלנו להרחיב את התנהגויות מורכבות יותר כמו קשור לערכים החברתיים והתרבותיים שלנו
אנחנו רואים את המגבלות האלה, גם כאשר מנסים להבין סוכנות האדם כמו להשוות האדם בן זמננו לתרבות המקראית. קחו למשל מישהו שאולי יודע עברית מודרנית, אבל חסר את הכישורים להבין עברית מקראית עם כל המשמעויות העתיק שלה לניואנסים. גם אם אדם יכול להשיג תחושה של שליטה לגבי המושגים האלה המקראי הם נותרו עם חשיבה מודרנית
אני גם רואה הבחנה בין תרבויות אשר חוויתי מ שוככים עם חברים המוסלמים שלי על המשיח כבן אשר להם האמצעים השלמת המעשה הפיזי של החוויה המינית. הרעיון המקראי של המשיח כבן אינה מוגבלת לפעול רק הרבייה של הולדה, אלא זה מרחיב את תחולתה להיות מקבילה עם טווח יחסי של סיבולת מבוסס על מערכת יחסים אישית אינטימית עצמאית של רכיב רק פיזי גרידא
אם אנחנו כבני אדם יש קשיים הנוגעים לכל המבוסס על אחרים בתחום מוגבל של זמן ומרחב אז על אחת כמה וכמה אנחנו הוסר ההבנה “אחד” למי שנוצרו בזמן ובמרחב
אולי זה מספיק כדי לדעת שהוא קיים כי הוא נותן גמול לדררשיו. ובכל זאת אני מבין כי מדובר תצוגה פשוטה יותר, ולכן הוא לא מספיק הקושי הזה מתקרב דילמה גדולה בהבנת מהות קיומו של אלוהים
המושג אלוהים דורש יותר מאשר גילוי פשוט בכלל אחרת הפולחן שלנו יכול להיות שגויות או שגוי. זה מחייב גילוי מיוחד, אבל רק במידה שאלוהים מגלה לעומת אוהב את ההמצאה התגלות אנושית או שיכול להיות מעוותת באמצעות תהליך של דמיון וספקולציות. במילים אחרות יש נקודה שבה הקב”ה קובע אבן גבול לאמונות הדוקטרינה שלנו הבעיה שלנו היא שאנחנו מנסים להעביר אותו באמצעות הרחבת גבולותיה. אני מאמין שאנחנו רואים את זה דרך כתבי משלימה של ספרות חז”ל, כמו גם כתות אחרות או דתות שמרגישים צורך להגדיל את העלילה הידע שלהם וכתוצאה מכך נוף הגנוסטית כבעל ידע מיוחד
אני לא מאמין כי הם חוסר יכולת לתפוס במלואו ולהבין קיומו של אלוקים מגביל אותנו ביחסינו איתו. הוא עדיין השם שלנו אם חסרים לנו פרטים אינטימיים של “אבא” שלנו מי הוא אינסופי אלמוות. גם אם אני לא לגמרי מבין אלוקים להיות זה היה אז לשנות משהו? האם זה בסדר לומר שיש דברים שנועדו להישאר בגדר תעלומה בלי זה נשמע אובדני אינטלקטואלית? אנחנו כבני אדם יש חוש מולד של דוחפים את הגבולות של החוויה הקיומית שלנו, ושוב אנו מוצאים את עצמנו חוזרים למקום הגן להיות חכם כמו אלוהים ידי שיתופ של הפרי האסור המפורסם של הידע אשר כאשר הוא נצרך משאיר אותנו טיפשים יותר מאשר לכלוך
אלוהים הוא טרוד יותר אותנו כראוי אודותיו לעומת מה שהופך אותו לתמונה השגה בתוך מוחנו
יש לנו רק קריקטורה של אלוקים דרך משהו הדיוקן המקראי נוסף או נלקח זה יומרני במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע חילול הקודש. זה צריך להספיק לנו לומר כי האדם לאלוהים הוא אפוף עם מידה מסוימת של מסתורין
אני מצטער שאני צריך לקחת כל כך הרבה זמן במבוא שלי אבל אני חשבתי שזה יהיה מועיל מעבר לשלב הבא של הדיון אשר את קיומו השילושי של אלוהים
כדי להתחיל עם אני רוצה לומר כי כנוצרי אני בהסכם כי אלוהים הוא אחד, זו נתמכת על ידי בכתבי הברית החדשה, כמו גם הדתות הנוצרית
אני מאשרת את ההודאה של “שמע ישראל” כפי שנמצאו דברים ו:ד אשר קובע אלוהים כאחת
כאשר בוחנים את האחדות של התנ אנו נוטים לחשוב במונחים כמו הקשורות לערך המספרי או האחדות המוחלטת. המילה בשימוש “שמע ישראל” הוא “אחד” אשר פשוט אומר אחד ואת המילה הזאת יכולה לשמש גם כדי לציין אחדות למתחם בניגוד המילה “יחיד” המשמש בהתייחסו אחדות מוחלטת. אין שם את הפסוקים היא שיש התייחסות הקב”ה להיות יחיד
המילה “אחד” משמש בראשית 2:24 בהתייחסו הבעל והאישה להיות חברו יחד כמו בשר אחד, שמואל ב ז 23 עומר ש ישראל הוא האומה אחד. מה הוא הבין הוא, כי השימוש במילה לא היה אמור להיות בתצוגה פילוסופי על מהותה של התנ”ך, אלא הצהרה כי הוא ה ‘לבדו. זו נתמכת גם על ידי יהודים פרסום חדש האגודה גירסה המתרגמת “שמע ישראל” כמשפט הזה ואת זה נתמך גם על ידי הפרשנים של ימי הביניים אברהם אבן עזרא רשב”ם. במילים אחרות אנו מוצאים בלעדיות על הקב”ה לבדו, שבו ישראל לא לסגוד היה כל האלים האחרים ישעיהו מה :5 אני יהוה ואין אחרים; חוץ ממני אין אלוהים
שם עברית עבור ה ‘”אלוהים” הוא שם עצם ברבים זכר המציין את כוחו של אלוהים. זה לא להתבלבל בהגדרת מהות קיומו של אלוהים אלא נראה להפנות גוניות מלכותי של אלוהים מתנהג אשר יתארו מישהו חשיבות משמעות גדולה ומבוססת על לימוד שפה שמית תרבות עתיקה
יש גם את הטקסט המקראי, שבו הקב”ה מדבר אומרים “תנו לנו לעשות גבר אחרי התמונה שלנו דומה”, “נתנו לנו לרדת לבלבל את השפות”, “האיש הפך להיות כמו אחד מאתנו לדעת טוב ורע.” הקישורים פלורליסטית של שמות עצם אלה הוא כנראה רק עוד ביטוי של המחשבה העברית מאז אלה הם שמות עצם אחריו עם הטופס הפועל ביחיד. הסבירות רק אני רואה את התרחיש הזה בנוגע לטבע של האלוהים כפי שהוא יותר טופס פשוט בלשון רבים מלכותית היא כי שאר התנ”ך, למעט כמה אזכורים אחרים, אינו תומך בסוג זה של המלל ובכל זאת, בשם אלוהים הזכיר באופן פורה ברחבי בתנ”ך
בהתייחסו של אלוהים כמו להיות אחד, זה עם תחושה של אחדות מוחלטת, תוך שמירה על האישיות הפרט. מונח זה באמצעים לא מיוצג בבירור באופן נקי או באופן קצר להגדרה על פי הטקסט המקראי. למעשה זה די תעלומה כמו כמה התייחסויות יהודיות אחרות כדי להציג את ה ‘כמו התפיסה המיסטית של “עשר םפרות “, “השכינה”, ואת המושג של תרגום הארמית שבה מדברים האלוהי “ממרה” או מילה. אם זה לא מספיק כדי לגרום לך לתהות על הפאר של הקב”ה מתנהג כך רק להרהר על שכינה שלו כי הוא ממלא את היקום כולו בבת אחת
המילה מושגית כפי קשור “השילוש הקדוש” או “שילוש הקדוש” היה רק אמצעי כדי לעזור להגדיר את ה ‘כמו אלה במונחים אחרים ניסו לעשות. אנחנו חייבים לזכור שהוא היה יהודי מהמאה הראשונה כי כתב את רוב כתבי הברית החדשה, כי עמדתם הודאה בדבר מושג ה ‘נוסדה על נוף המונותאיסטיות של אלוהים. המונח ” השילוש הקדוש ” לא נטבע עד בערך 150 לספירה, כאשר נעשה בו שימוש על ידי טרטוליאנוס בעיקר בתור ריאקציונר או כהצהרה התנצלות של אמונה
יש לי כתב בבלוג הקודם על “אלוהותו של המשיח” שבו בברית החדשה אין שום בעיה לבנות המקרה עדיין זה מושג מעורפל של למעט במובן ייחודי הנעלה של מלך המשיח אשר יביא ושוב שיקום באמצעות שלטונו המפואר שלו
אחת התמונות הנשגב ביותר של הדמות הזו המשיח ניתנת הנביא דניאל ז:13 -14 שם אחד אל להמשיל את הבן אדם בא עם ענני השמים ואת הגישות העתיקה של ימים. מה שמעניין הוא, כי זו דמות משיחית ניתנה הפולחן מכל העמים של כל שפה עם כל העמים התלכדות לבאנר של שלטונו ואת שלטונו. אנו רואים זאת כבר המשיח ישוע או ישו, אשר השלים את אלוקים גם יהודי וגויים בהגשמת החזון הזה נבואי
אין דמות אחרת משיחיים בכל ההיסטוריה האנושית יש לו כזו השפעה השפעה כמו ישו ואין כל המתחרים שלהם מתוך כל מועמד אימתני אחרים על התואר של ישוע המשיח חוץ
הפולחן הוא רק תינתן אלוקים ולכן דרך העמותה של פולחן המדינה הנעלה שלו ובא עם ענני השמים זה לא סתם עוד ישות רוחנית
ישעיהו ט:6,7 וזה עוד בכתובים המשיחית מתייחסת אחד כי היה להיוולד כבן והוא נתן שמות מוגבה כגון “אבא הנצחי” ו “אלוהים אדירים”. תיאור זה חורג רק לתאר כל אדם רגיל
אתם עשויים לחשוב כי אולי זה מתקבל על הדעת, אבל אתה עדיין נשאר עם תוהה על האלוהות של רוח הקודש או רוח אלוקים בו בהזדמנויות רבות הוא דיבר כמו להיות שם נרדף אלוקים? מדוע התנ”ך מחייבים הגדרה של הקב”ה כמו להיות רוח זה ביטוי פשוט אחר המונח על האנשה של אלוהים עצמו
אנו רואים כי בספר בראשית, כי רוח אלוהים מרחפת על פני המים. תהילים קד 30 זה מדבר על הלוהים שולח רוח שלו בהבאת ושוב שיפוץ על הארץ בהקמת הסדר שנוצר שלו, כפי שאנו רואים בחשבון בראשית
כמו כן, אנו רואים באופן מסתורי איך רוח אלוקים נשלח ואיך כבודו הופקד אצל גברים בצורה דינמית של יצירתיות. גברים אלו היו בעלי מלאכה, נביאים, מלכים, כוהנים, אשר לאורך כל ההיסטוריה של עם ישראל מוצג את כוחו של אלוהים מבוסס על אפשור של רוח. הנביא יואל מדינות ב 2:28 כי הרוח לא יהיה עוד שלחה או נשפך רק על העם הנבחר אחדים אלא במבול היה להתרחש על כל בשר
כאשר אתה חושב על המכניקה של כזה מעשה אלוהי זה הולך מעבר להבנה אנושית גרידא. כיצד אלוהים יכול להקנות האלוהי שלו להיות על גברים? זו תעלומה בפני עצמה ובוודאי מנסה להבין את מהות קיומו של אלוהים
לסיכום זה לא לענות על כל שאלה הקשורה היותו של אלוהים ואינו להסביר כל היבט לאדם המופלא והמסתורי שלו, ובכל זאת, למרות ההבנה של נוצרים ויהודים שונים ביישום מעשי שלהם על קיומו של אלוהים עדיין נותרת אמונה נפוצה באלוהים אחד האמיתי של כתבי הקודש, כפי שהוא מתואר בתנ”ך
לא משנה כמה אנחנו מנסים להשוות עם דיוק מתמטי את המושג מחושב היותו נותרנו עדיין עם חוסר יכולת אינסופית לגבש דוקטרינה רעיונית כראוי בגבולות אותו לתחום של ניסיון הארציים שלנו
לבסוף אלוהים באה לידי ביטוי באופן מסתורי דרך המציאות מורכבת היותו באמצעות אנשים שנושאים כותרות כמו “עתיק הימים”, “בנו של האיש,” ואת רוח
עברית משאבים
איך לקיים מערכת יחסים עם האלוהים
Of special note regarding the title and term ‘Son of God’ , it is used in its most unique and supreme sense as a reference to the divinity of Jesus as the Christ in Mathew 28:16-20, John 5:16-27, and Hebrews 1